#blogexodus : questions

the four questions

Our peo­ple has lived all over this earth. Wher­ev­er we go, we ask ques­tions. These are some of our most famous ques­tions, expressed in a grow­ing vari­ety of lan­guages.

The youngest able recites:


מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל–הַלֵּילוֹת
שֶׁבְּכָל–הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה; הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה
שֶׁבְּכָל–הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת; הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מָרוֹר
שֶׁבְּכָל–הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מָטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת; הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים
שֶׁבְּכָל–הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין

Hebrew Transliterated

Mah nish­tanah ha’laylah ha’zeh mikol ha’leilot?
She­bekhol haleilot anu okhlin khametz umatzah; halailah hazeh: kulo matzah.
She­bekhol haleilot anu okhlin she’ar yer­akot; halailah hazeh: kulo maror.
She­bekhol haleilot ain anu mat­bilin afilu pa’am ekhat; halailah hazeh: shtei feamim.
She­bekhol haleilot anu okhlin bein yoshvin uvein mesubin; haleilah hazeh: kulanu mesubin.


פֿאַרוואָ אין די נאַכט פֿוּן פסח אנדערש פֿוּן אַלע נאַכט פֿוּן אַ גאַנץ יאָר
אַלע נאַכט פֿוּן אַ גאַנץ יאָר עסן חמץ אָדער מצה; אַבער די נאַכט פֿוּן פסח, עסן מיר נאָר מצה
אַלע נאַכט פֿוּן אַ גאַנץ יאָר עסן אַלערליי גרינסן; אַבער די נאַכט פֿוּן פסח, עסן מיר ביטערע גרינסן
אַלע נאַכט פֿוּן אַ גאַנץ יאָר טרינקן מיר ניט אַיין אַפֿילוּ אַיין מאָל; אַבער די נאַכט פֿוּן פסח, טרינקן מיר צוײ מאָל
אַלע נאַכט פֿוּן אַ גאַנץ יאָר טרינקן מיר מיר סיי זיצנדיק אוּן סיי אָנעשאָרט; אַבער די נאַכט פֿוּן פסח, עסן מיר נאָר אָנעשאָרט


קוּאַנְטוֹ פ’וּאִי דֵימוּדָאדָה לָה נוֹגֶ‘י לָה אֶיסְטָה מָאס קֵי טוֹדָאס לָאס נוֹגֶ‘יס
קֵי אֶין טוֹדָאס לָאס נוֹגֶ‘יס נוּן נוֹס אֶינְטִינְיֵנְטֶיס אַפִ‘ילוּ בֵ‘יס אוּנָה; אִי לָה נוֹגֶ‘י לָה אֶיסְטָה: דּוֹס בֵ‘יזֵיס
קֵי אֶין טוֹדָאס לָאס נוֹגֶ‘יס נוֹס קוּמְיֵינְטֶיס חָמֵץ אוֹ מַצָה; אִי לָה נוֹגֶ‘י לָה אֶיסְטָה: טוֹדוֹ אֶיל מַצָה
קֵי אֶין טוֹדָאס לָאס נוֹגֶ‘יס נוֹס קוֹמְיֵנְטֶיס רֵיסְטוֹ דֵּי וִידְרוּרָאס; אִי לָה נוֹגֶ‘י לָה אָיסֶטָה: לִיג’וּגָה
קֵי אֶין טוֹדָאס לָאס נוֹגֶ‘יס נוֹס קוֹמְיֵנְטֶיס אִי בִּיבְ‘יֵנטֶיס קְיִן אַסֶינְטָאדוֹסּ אִי קְיֵין אַרֵיסְקוֹבְ‘דָּאדוֹס; אִי לָה נוֹגֵ‘י לָה: אֶיסְטָה טוֹדוס נוֹס אַרֵיסְקוֹבְ‘דָאדוֹס


Уем отличается эта ночь от других ночей?
Во все другие ночи мы едим либо хомец, либо мацу в эту ночьтоль ко мацу;
Во все другие ночи мы едим разную зелень, а в эту ночь-лтшь горькую;
Во все другие ночи мы ни разу не обмакиваем /пищу/, а в эту ночь-дважды;
Во все другие ночи мы едим сидяили возлегая, а в эту ночь-возлегая.


ー 他の全ての夜、私たちは種の入ったパンと種の入っていないパンの両方を食べます。   けれども、今夜は種の入っていないパンだけを食べます。
ー 他の全ての夜、私たちはありとあらゆる野菜を食べます。 けれども、今夜は特別  に苦い野菜だけを食べます。
ー 他の全ての夜、私たちは一度たりとも野菜を何かに浸けて食べることはありません。  けれども、今夜は2回野菜をくりかえし浸けて食べます。
ー 他の全ての夜、私たちは座ったり体を倒して食事をします。 けれども、今夜は   体を倒して食事をします。

Japanese へブライ語読み方  Hebrew Transliterated

マァ ニシュタナ ハレイラァ ハゼァ ミコル ハレイロッ?
シェヴェゴーゥ ハレイロッ アヌ オクリン カメヅ ウマヅァー; ハライラァハヅァ: クロ マヅァ
シェヴェゴーゥ ハレイロッ アヌ オクリン シアァ ヤェラコッ; ハライラァ ハヅァ: マロァ
シェヴェゴーゥ ハレイロッ アイン アヌ マッビリン アフィル パァム エガッ; ハライラァ ハゼァ: シュツァイ フェアミン 
シェヴェゴーゥ ハレイロッ アヌ オクリン ベイン ヨシュヴィン ウヴェイン メスビン; ハレイラア ハゼァ: クラヌ メスビン


How is this night dif­fer­ent from all oth­er nights?
On all oth­er nights we eat both leav­ened and unleav­ened bread; on this night: only unleav­ened.
On all oth­er nights we eat the whole gamut of veg­eta­bles; on this night: we specif­i­cal­ly eat bit­ter veg­eta­bles.
On all oth­er nights we don’t make a prac­tice of dip­ping our veg­eta­bles even once; on this night: we do it twice.
On all oth­er nights we eat either in a sit­ting or a reclin­ing posi­tion; tonight: we recline.

I was pleased to learn this morn­ing, as I read her blog post “Wha­daya know?”, my lit­tle cre­ation that fol­lows has entered Amer­i­can Jew­ish prac­tice (at least in one fam­i­ly). The text as it appears here (slight­ly mod­i­fied) appears in Hag­gadot I pre­pared that I have on my hard dri­ve dat­ed 1990. In @2005 I sent my entire Hag­gadah col­lec­tion to the Frances-Hen­ry Library at HUC-JIR in Los Ange­les. Like­ly a few of my ear­li­er “drafts” shows oth­er vari­ants.

Thank you Phyl­lis!

on the importance of questions

The eldest reads:

Nobel Prize win­ning physi­cist Isaac Isadore Rabi’s moth­er did not ask him: “What did you learn in school today?” each day. She asked him: “Did you ask a good ques­tion today?”

more questions

The old­est teenag­er, or the per­son old­er than 19, yet clos­est to the teen years reads:

Why do the same ques­tions get asked each year?

I prob­a­bly have more ques­tions than the youngest, why does a child ask the ques­tions?

How many ques­tions do I have:

How come we ask these ques­tions, but you rarely give a straight answer?

Do you have other questions to add?

some answers

Ques­tion­ing is a sign of free­dom, and so we begin with ques­tions.

To rit­u­al­ize only one answer would be to deny that there can be many, often con­flict­ing answers.

To think that life is only black and white, or wine and Maror, bit­ter or sweet, or even that the cup is half emp­ty or half full is to enslave our­selves to sim­plic­i­ty.

Each of us feels the chal­lenge to search for our own answers. The abil­i­ty to ques­tion is only the first stage of free­dom. The search for answers is the next.

Can we ful­fill the promise of the Exo­dus in our own lives if we do not search for our own answers?

Does every ques­tion have an answer? Is the abil­i­ty to func­tion with­out hav­ing all the answers one more stage of lib­er­a­tion? Can we be enslaved to an obses­sive search for the answer?

Do you have the answer?

what is “#blogexodus”?

My friend and col­league Phyl­lis Som­mers has thought of yet a new cre­ative way to pre­pare for Peasach. You can learn more here.

#blogexodus schedule

blog­ging the exo­dus

This entry was posted in from the archives, holidays, how, judaica, ritual, what and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.